גזר דין בתיק פ"ל 3265-08-08

בתיק זה גזרתי את דינו של הנאשם ביום 30.6.11.

מתברר כי בגזר הדין נפלה טעות משפטית, כך שהופעל עונש המאסר המותנה והוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי, אולם לא נגזר על הנאשם עונש מאסר נוסף בניגוד לסעיף 54 לחוק העונשין. לפיכך בהסכמת הצדדים הורה כבוד השופט סעב ביום 26.10.11 על החזרת הדיון בפניי לגזירת דינו של הנאשם מחדש (ע"פ 49798-07-11).

ביום 6.12.11 התקיים דיון חוזר בתיק זה בפניי במסגרתו חזרו הצדדים בפניי על טענותיהם הקודמות. בסיום הדיון הוריתי על הפניית הנאשם לממונה על עבודות השירות פעם נוספת בנסיון למציאת עבודה מתאימה בהתאם למגבלותיו.

גם על פי חוות הדעת המשלימה לא מסוגל הנאשם לבצע עבודות שירות מסוג כלשהו: "בראיון מסר כי סובל מבעיות בריאות רבות בשלן מתקשה לבצע פעולות בסיסיות באופן עצמאי, מדווח כי אינו מסוגל לעבוד כלל גם אם תוצע לו עבודה בישיבה... לאור האמור לא ניתן להשימו".

כבר נפסק לא אחת כי העונש הראוי לעבירה של נהיגה בזמן פסילה הינו עונש מאסר בפועל, ולא על דרך עבודות השירות. ראו לדוגמא עפ"ת 2767-08-11 רביבו נ' מדינת ישראל, וכן בג"צ 5206/06 משה חכמון נ' הממונה על עבודות השירות שם מצטט בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט קמא כדלקמן:

"דעתו של בית משפט זה כי העונש על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל ולא בעבודות שירות. עבודות שירות אין בהן כדי למנוע המשך נהיגה בזמן פסילה. מי שנמצא נוהג בזמן פסילה אומר בעצם נהיגתו לבית המשפט - הפסילה אינה מרתיעה ... רק השמתו מאחורי סורג ובריח תמנע בפועל המשך נהיגתו בזמן פסילה. בית המשפט העליון עמד לא אחת על העונשים המחוייבים מנהיגה בזמן פסילה, וכוונתו לענישה מחמירה, לרבות מאסר בפועל, ולא בעבודות שירות.... המערער נמצא לא כשיר לבצע עבודות שירות, ואין מקום כי בית המשפט יתערב בהחלטתו זו של הממונה, הגם שעצם הטלת עבודות השירות במקרה זה מנוגדת להלכה ולפסיקה".

בנוסף, כפי שקבע בית המשפט העליון:

"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיו ן נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי בגין עבירה הקודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות שכאלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק ובצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור " .

ע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל.

מצבו הבריאותי של הנאשם אינו טוב, וההחלטה על שליחתו של אדם במצבו ובגילו המתקדם למאסר קשה היא, אך אינני רואה מכך מנוס. העבירה אותה ביצע הנאשם הינה עבירה שבוצעה בכוונת תחילה, במודעות מלאה למעשה, לעונש המאסר המותנה המרחף מעל לראשו ולעובדה כי מצבו הבריאותי לא יאפשר לו ביצוע עבודות שירות.

כפי שכבר קבעתי בגזר הדין הקודם, העובדה שהנאשם ביצע את מרבית הנסיעה ממקום מגוריו בכפר יאסיף לג'דידה בדרכי עפר או דרך המטעים, לא באה אלא מתוך רצונו להקטין את הסיכון שייתפס, ואינני רואה בכך משום נסיבה מקילה.

אכן כבר הובאו בפני מקרים של מי שנמצא כבלתי מתאים לריצוי עונש בעבודות שירות, ובמקרים המתאימים הוריתי על קיצור תקופת המאסר או הטלת חלופה אחרת. במקרה זה, בו קיים עונש מאסר מותנה, אין אפשרות להורות על קיצור עונש המאסר, ואינני סבור כי מצבו הרפואי של הנאשם לבדו מצדיק הארכת תקופת התנאי.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בתיק 12955/07, למשך שלושה חודשים.

אני גוזר על הנאשם   מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים, שתרוצה בחופף לעונש המאסר המותנה.

אני דן את הנאשם ל חמישה חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל על עבירה לפי סעיף 10(א), לפקודת התעבורה, או סעיף 67 לפקודת התעבורה.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש הפסילה המותנה שנגזר על הנאשם בתיק 12955/07 הנ"ל ל - 3 חודשים, באופן מצטבר.

סך הכל 13 חודשי פסילה בפועל.